יומנו של גדעון
יומני היקר, היום בשעה 18:00 אני נלחם. אני לא יודע איך אני יעבור את
המלחמה הזאת. מפחיד אותי שאני ימות. אנחנו מעט אנשים! כבר 18:45 אני מתחיל ללכת
לכיוון המפגש עם החיילים! כבר מעכשיו צריך שכולם יהיו בשקט! אני מפחד שהמדיינים
יתעוררו ויהרגו אותנו עוד לפני שנתחיל! הם יכולים לגלות אותנו ולהרגנו,
זה מתחיל עוד חמש דקות, החלטתי, אני לא פוחד!
עוד דקה, טוב אולי בכל זאת יש בי קצת עוד פחד!
הגעתי לנקודת מפגש, כולם כבר שם, מוכנים לקרב! אמרתי להם כך:
"אני גאה שאני נלחם לצדיכם, לא הייתי בוחר אנשים יותר טובים למשימה זו חוץ
ממכם". השעה 19:00 אנחנו מתחילים להתקדם לכיוון מדין! אני בקבוצה הצפונית
(מוביל אותה) אמרתי להם לזרוק את הכדים איזה רעש ומהומה, כולם צעקו שמש לה'
ולגדעון. המדיינים בורחים ואנחנו ממשיכים לצעוק! הרי בכל זאת! נצחנו! ניצחנו בקרב
זה בזכות אלמנט ההפתעה! למזלנו ה' איתנו
